טיפים למציאת בית מאמץ לחתול – בושמת שגב

למצוא בית לבעל חיים שנמצא באומנה זה לא פשוט, מלווה בלחץ למצוא כבר בית. הרי אנחנו לא רוצים להישאר עם עוד חתול. אך קיים גם חשש גדול – האם הבית הוא בית טוב? אז החלטנו לכתוב מספר עצות לבחינת מאמצים פוטנציאלים. לא מדובר בעבודת בילוש של שנים. מספר עצות כלליות שכולם יכולים לעשות אפילו ב 5 דקות ולסנן במהירות אנשים. העצות על סמך ניסיוננו השמח ולעיתים עצוב. נשמח ונודה לכם מאוד אם גם אתם תוסיפו בתגובות הערות וסיפורים שמהם ניתן ללמוד.

עצות לבחינת מאמצים:

1) תסתכלו על הפרופיל של המאמץ הפוטנציאלי בפייסבוק. תראו איזה פוסטים הוא העלה, מי החברים שלו, אם הוא חבר קבוצת חתולים/בעלי חיים – תעשו חיפוש לפי השם שלו בקבוצה ותראו איזה פוסטים הוא העלה, מה הוא שאל, מה היו תגובותיו לתשובות שקיבל. תסתכלו אם יש לכם חברים משותפים.

2) תשאלו חברים שאתם סומכים עליהם או פעילים למען בעלי חיים אם הם מכירים את האדם, מה הם חושבים עליו. אם הם יכולים לברר לכם עליו. אם יש לכם חברים משותפים בפייסבוק תשאלו אותם מאיפה הם מכירים ומה דעתם.

3) שיחת טלפון – ניסיון עם בעלי חיים קודמים (חתולים בפרט) – אם היו בעלי חיים בעבר, מה קרה להם? האם עדיין חיים? מי הווטרינר המטפל/שטיפל? מהי סיבת האימוץ – חתולים להברחת נחשים (כן…גם כאלה יש), הורים שרוצים בע"ח לילדים (יש להסביר להורה שהאחריות על הגידול היא שלו ולא של הילד. חתול חי 20 שנים, הילד בעוד שנה ירצה משהו אחר), אם חבר רוצה לתת מתנה לחברה – תוודאו שהיא יודעת שהיא הולכת לקבל מתנה כזו ומסכימה לה. האם כל בני הבית מסכימים לאימוץ – הורים (2 הורים), שותפים. תשאלו שאלות לגבי העתיד – מה יקרה לאחר החתונה, לאחר שייוולד הילד, במידה ותתגלה אלרגיה (לא תמיד אנשים יודעים מה צופן העתיד אבל בשאלות שלכם אתם יכולים לגרום להם לחשוב על כך. לא תמיד אנשים מבינים כי מדובר באימוץ לכל החיים ולא עד ש…). אל תנסו להקל בגידול בעלי חיים – להיפך! תסבירו את הקשיים והאחריות (חתולים משתוללים, הורסים ספות, שורטים וקופצים על השיש…). תשאלו שאלות גם לפי הפוסטים שראיתם שהעלה. תוודאו שהאדם מבין מה הוא מאמץ – חתול אינו כלב קטן, גורים הם אנרגטיים ושובבים ולא תמיד נרגעים לאחר עיקור. אם מחפשים אופי מסוים – עדיף לאמץ חתול שהגיע לבגרות.

תסבירו על צרכי החתול – אוכל/ארגז/מתקן גירוד.

איך מאקלמים חתול בבית עם בעלי חיים נוספים. תשאלו לגבי יציאה החוצה (וזהו שיקול שלכם האם למסור חתולים לבית שיוכלו לצאת ממנו לחצר) – תוודאו שהאדם יודע איך לאקלם חתול בבית במידה והוא יוצא (לסגור את החתול בבית לחודש, קולר בטיחותי עם תג שם וכו').

תסבירו על חשיבות הטיפול הווטרינרי, חיסונים.

תוודאו נושא העיקורים (אפשר לבקש התחייבות לעיקור). בקבצים השמורים של הקבוצה – יש מידע רב על גידול חתולים. ניתן לבקש דמי רצינות (מעין החזר סמלי של הוצאות האומנה),

חתימה על חוזה אימוץ. תסכמו את כל הדברים האלה מראש בשיחת הטלפון. אל תפחדו לשאול כל שאלה שעולה בראש.

שימו לב שהוא עונה ישירות ולא מספר סיפורים. אם יש מאמצים שמתרגזים ולא רוצים לענות – לא צריך…הם לא חייבים לאמץ חתול. חשיבות השאלות האלה היא לוודא שהחתול שהצלתם לא יגיע למקום בו יסיים את חייו במהירות.

4) מפגש!!! חתולים לא מעבירים באמצעות שליחים – שהמאמץ הפוטנציאלי יעשה את המאמץ ויגיע לראות את החתול. אנו מעדיפים ללכת לבית המאמץ באופן אישי כדי לראות לאן החתול יגיע. לוודא שהבית מוכן לקליטת חתול (להסביר על חשיבות רישות החלונות ונפילות חתולים מחלונות), ארגז צרכים מרוחק מכלי האוכל. תסתכלו על הסביבה שבה החתול יחיה. שימו לב לאינטראקציה של המאמץ עם החתול – כל המשפחה המאמצת (כבר היו מקרים שאחד ההורים לא התקרב לחתול והסתבר שהוא "מפחד" מהנמר בן החודשיים והוא חזר לאומנה אחרי מספר חודשים כי הפחד לא עבר). כדאי ללכת לביקור הבית עם עוד חבר שאתם סומכים עליו. עוד חוות דעת על המאמץ לא תזיק.

5) לכו עם תחושת בטן טובה. לפעמים קשה לשים את האצבע אבל משהו לא תקין. אתם לא פראנואידים. אם אתם מרגישים שמשהו לא בסדר – אל תחששו לבטל את הכל.

6) לאחר מסירת החתול – לשמור על קשר יומי עם המאמץ, לבקש תמונות ולשמוע מה קורה. אל תתנו חתול ותשכחו ממנו.

בהצלחה לכולנו!!!