נטישת כלבים וחתולים

" אל תשליכני לעת זיקנה, ככלות כוחי אל תעזבני"

 תהילים ע"א פסוק ט'.

 

ג'סי היא כלבה פינצ'רית מקסימה ושובת לב שנהגה לחיות את חייה על מי מנוחות אצל משפחה אוהבת ותומכת בערד, עד לאותו יום גורלי שבו התגלה אצלה גידול סרטני בעטין.

באותו יום מר התהפך גורלה של ג'סי. המשפחה לא רצתה בה עוד והיא ננטשה במתקן ההסגר בערד.

גם כלב יפהפה מסוג בולדוג אנגלי, לא שפר עליו מזלו. בהגיעו לגיל 12 שנה, בהיותו באחרית ימיו, עיוור למחצה, זקן וחולה, החליטה המשפחה שדי לה, והכלב אינו תואם את המשפחה והיא בהליכים להפקירו בהסגר.

משפחות רבות מאמצות בעל חיים אל חיק משפחתם כלב או חתול. יום בחירת בעל החיים, כלב או חתול, הוא אירוע חגיגי למשפחה. המשפחה הולכת בצוותא לעמותה או לחברים, בוחרת את חיית המחמד הנוגעת לליבה, ומאמצת אותה באהבה רבה. חיית המחמד הופכת להיות חלק בלתי נפרד מהמשפחה. היא שותפה מלאה לחוויות שהמשפחה עוברת, יוצאת עם המשפחה לטיולים ולנופש, ומעניקה הרבה אהבה ומסירות למשפחה המאמצת.

חיית המחמד הולכת ומזדקנת מהר יותר מקצב ההזדקנות של בני אדם. חיית המחמד חשופה גם למחלות ממחלות שונות,  ביניהן קשות, שאינן פוסחות גם עליה. רוב המשפחות סועדות את יקיריהן ההולכים על ארבע גם בעת זקנה או מחלה. אולם ישנם מקרים לא מעטים שבהם היחס החם והאוהב לחיית המחמד מתחלף ביחס של קרירות ואדישות. החיה שליוותה את המשפחה בנאמנות במשך כל השנים נתפסת לפתע כמטרד. היא נזנחת, מופקרת לגורלה, ומוצאת את עצמה במקום זר – ברחוב או בהסגר.

במשפחות רבות ישנם הורים מבוגרים שאינם יכולים לתפקד כבעבר.לא פעם, בן משפחה לוקה במחלה. כל בן אדם בעל חמלה יסעד את ההורים המבוגרים וייטפל בבן המשפחה החולה. אין שום סיבה מוצדקת שיהיה יחס של איפה ואיפה כשזה נוגע לבעלי חיים.

כלב איננו צעצוע, או חפץ , ואין להתייחס אליו כאל רכוש  . "לא מתאים לי יותר" – אני מעביר/ה אותו הלאה, או פשוט מפסיק/ה להיות אחראי/ת עליו. וזאת  מבלי לחשוב מה יעלה בגורלו. כלבים וחתולים הם בעלי רגשות ותחושות בדיוק כמונו. מדובר ביצורים חיים, שאינם יודעים לדאוג לעצמם. כלב  או חתול שגדלו וחיו בבית מאז שהיו גורים אינם יכולים לשרוד בחוץ.

חל איסור מוחלט מבחינת החוק לנטוש בעלי חיים .וזאת לשון החוק :

2א. איסור נטישה של בעל חיים

(א) לא ייטוש בעלים של בעל חיים, או אדם שבעל חיים נמצא ברשותו או באחריותו (בחוק זה – מחזיק) את בעל החיים.
(ב) נמצא בעל חיים עזוב, על בעליו ועל מי שהחזיק בו באחרונה, נטל ההוכחה כי לא נטשו.

העונש על נטישת בעל חיים עלול להגיע עד לשנת מאסר אחת.

במשך כל חייה במשפחה, המשפחה העניקה לחיית המחמד אהבה, וזו החזירה אהבה חסרת פשרות. אל לנו להפקיר את חיית המחמד למר גורלה, בזמן מחלה או זקנה, לאחר שלמדה לאהוב אותנו ולעמוד לצדנו בכל עת.

כאשר נופלת ההחלטה לאמץ חיית מחמד, שומה עלינו להבין שחובתנו היא ללוות אותה לכל אורך חייה, עד ליום מותה.

פן נוסף של אימוץ בעל חיים הוא לימודם של ילדינו על אחריות וערכים: עזרה לזולת, טיפול בצרכים הבסיסיים של חיית המחמד, ואהבה לבעלי חיים ככלל. כאשר ילדינו רואים את הוריהם נוטשים את חיית המחמד שאהבו, איזו דוגמא אנו מעניקים להם?

לקחת בעל חיים לביתנו היא אחריות גדולה ומחויבות לבעל החיים למשך כל ימי חייו. תחינתם של ההולכים על ארבע הננטשים ואשר במחי יד חרב עליהם עולמם ניכרת בעיניהם הנוגות, כאומרים:

"אל תשליכני לעת זקנה ככלות כוחי אל תעזבני" תהילים ע"א, פסוק ט'.

תגובת חתול שננטש – כי גם לבעלי חיים יש רגשות